תקיפה בנסיבות מחמירות:
הגנה משפטית מן החקירה ועד בית המשפט

תקיפה בחבורה · תקיפת בן זוג · חבלה חמורה · מעצר ושחרור

חוק העונשין מבחין בין תקיפה "סתם" לבין תקיפה שנעברה בנסיבות מחמירות – בחבורה, כלפי בן משפחה או בן זוג, או תוך נשיאת נשק. נסיבות אלה עשויות להכפיל את העונש המרבי, ובעבירות חבלה חמורה הוא עלול להגיע עד ארבע-עשרה שנות מאסר. ההבדל בין סעיף אישום מחמיר לסעיף מקל – בין תקיפה בנסיבות מחמירות לתקיפה סתם, בין חבלה חמורה לחבלה של ממש – נגזר לא פעם מן הייעוץ שניתן לפני החקירה ומן ההגנה המשפטית שנבנית כבר בשלבים הראשונים. משרד עו״ד גל סילברמן מייצג חשודים ונאשמים בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות – מן החקירה, דרך המעצר והשימוע, ועד בית המשפט.

מהי "תקיפה" לפי החוק?

לפי סעיף 378 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תקיפה היא הכאה, נגיעה, דחיפה או הפעלת כוח בדרך אחרת על גופו של אדם, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית. עבירת התקיפה הבסיסית אינה מחייבת גרימת חבלה – וכאשר נגרמה חבלה, או שהתקיימה נסיבה מחמירה, מדובר בעבירה חמורה יותר.

מענה לפניות דחופות בכל ימות השבוע, למעט שבת · 052-5233733

מדרג העבירות והעונשים

מתקיפה סתם ועד חבלה בכוונה מחמירה

חוק העונשין קובע מדרג של עבירות אלימות, לפי תוצאת המעשה ולפי הנסיבות שבהן נעשה. אותו אירוע עצמו עשוי להיות מסווג כתקיפה סתם שעונשה המרבי שנתיים מאסר, או כחבלה חמורה בנסיבות מחמירות שעונשה המרבי ארבע-עשרה שנים – ואם יוחסה למבצע כוונה מחמירה, אף כחבלה בכוונה מחמירה, שעונשה המרבי עשרים שנות מאסר. הסיווג הנכון של האירוע הוא לעיתים לב ההגנה.

תקיפה סתם
סעיף:379
עונש מרבי:שנתיים
תקיפה הגורמת חבלה של ממש
סעיף:380
עונש מרבי:3 שנים
תקיפה בחבורה – "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד"
סעיף:382(א)
עונש מרבי:כפל העונש
תקיפה סתם – 4 שנים; תקיפה הגורמת חבלה של ממש – 6 שנים
תקיפת בן משפחה, לרבות בן זוג
סעיף:382(ב)
עונש מרבי:כפל העונש
תקיפה סתם – 4 שנים
תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג
סעיף:382(ג)
עונש מרבי:כפל העונש
6 שנים
תקיפת קטין או חסר ישע שהתוקף אחראי עליו
סעיף:382(ב)(2), 382(ד)
עונש מרבי:כפל העונש
4 שנים
פציעה
סעיף:334
עונש מרבי:3 שנים
פציעה בנשיאת נשק, בחבורה או כלפי בן משפחה
סעיף:335(א), 335(ב)
עונש מרבי:כפל העונש
6 שנים
חבלה חמורה
סעיף:333
עונש מרבי:7 שנים
חבלה חמורה כלפי בן משפחה
סעיף:335(א1)
עונש מרבי:10 שנים
חבלה חמורה בנשיאת נשק חם או קר, או בחבורה
סעיף:335(א)
עונש מרבי:כפל העונש
14 שנים
חבלה בכוונה מחמירה – בין היתר, פציעת אדם או גרימת חבלה חמורה לו שלא כדין, או ניסיון שלא כדין לפגוע בו בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר – בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה
סעיף:329(א)
עונש מרבי:20 שנים
כלפי בן משפחה – העונש לא יפחת מחמישית העונש המרבי, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, וככלל לא יהיה כולו על-תנאי (329(ב), (ג))

מספרי הסעיפים מתייחסים לחוק העונשין, התשל"ז-1977. העונש הנקוב הוא העונש המרבי שבחוק; העונש בפועל נקבע בכל תיק לגופו.

תקיפה בנסיבות מחמירות

מה הופך תקיפה לתקיפה בנסיבות מחמירות?

הנסיבות המחמירות אינן עבירה נפרדת, אלא נסיבות שהחוק מוסיף לעבירת התקיפה, הפציעה או החבלה, ושבהתקיימן עונשו המרבי של הנאשם גדל באופן ניכר. כל אחת מהן היא יסוד שעל התביעה להוכיח – ולא אחת, שאלת קיומה היא שאלה שבמחלוקת.

סעיפים 382(א), 335(א)(2)

תקיפה בחבורה

הנסיבה המחמירה מתקיימת כאשר העבירה נעברה "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם". במקרה כזה, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה. אין די בכך שבמקום נכחו אנשים נוספים: לפי הפסיקה, על התביעה להוכיח הן "חבירה" לביצוע המעשה, הן נוכחות של החוברים בזירה (ע"פ 7503/02 בוגצקי נ' מדינת ישראל).

סעיפים 382(ב), (ג), 335(א1), (ב)

אלימות במשפחה: בן משפחה ובן זוג

תקיפה כלפי בן משפחה דינה כפל העונש, וכך גם תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג. "בן משפחתו" לעניין זה הוא בן זוג, לרבות ידוע בציבור, או קטין או חסר ישע שהתוקף אחראי עליו – לרבות מי שהיה כזה בעבר. חבלה חמורה כלפי בן משפחה דינה עשר שנות מאסר.

סעיפים 382(ב)(2), 382(ד)

קטין או חסר ישע

תקיפת קטין או חסר ישע שהתוקף אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א לחוק, דינה כפל העונש הקבוע לעבירת התקיפה – בין שהקטין הוא בן משפחתו ובין שאינו.

סעיף 335(א)(1)

נשיאת נשק חם או קר

נעברה עבירת חבלה חמורה או פציעה כשהעבריין נושא נשק חם או קר – דינו כפל העונש הקבוע לעבירה. כך, חבלה חמורה שעונשה המרבי שבע שנים, עלולה להיות מסווגת כעבירה שעונשה המרבי ארבע-עשרה שנים.

מן התקשורת

עו״ד גל סילברמן בתיקי תקיפה, אלימות במשפחה ואיומים

כך סוקרה בתקשורת עבודתו של עו״ד גל סילברמן בתיקי אלימות – מדיוני המעצר ועד סיום ההליך.

תקיפת בת זוג: סעיף אישום נמחק והוסכם על עבודות שירות

לגבר יוחסו תקיפת אשתו וכן, באישום נפרד, תקיפת בתו הקטינה. עו״ד גל סילברמן טען כי עדות הקטינה טעונה ראיה מסייעת, שלא הייתה בתיק. במסגרת הסדר טיעון נמחק האישום השני, תוקן גם האישום הראשון, והצדדים הסכימו לעתור לעונש של עבודות שירות.

לקריאת הכתבה המלאה

חשד לאיומים במשפחה: שחרור ממעצר בניגוד לבקשת המשטרה

אישה נעצרה בחשד שאיימה לרצוח את בנה, והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרה ולשלחה לבדיקה פסיכיאטרית. עו״ד גל סילברמן טען כי אין לה עבר פלילי, כי הדברים נאמרו בעת משבר אישי ותחת השפעת אלכוהול, וכי הרצון בבדיקה פסיכיאטרית אינו עילה להמשך מעצר. בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה והורה על שחרורה בתנאים.

לקריאת הכתבה המלאה

החזקת אגרופן: ההליך הסתיים ללא הרשעה

צעיר נתפס ברכבו עם אגרופן וסמים, והתביעה עתרה להרשיעו בשל חומרת העבירה. עו״ד גל סילברמן הצביע על עברו הנקי ועל הפגיעה הצפויה מהרשעה בעתידו, לרבות בגיוסו לצה״ל. בית המשפט נמנע מהרשעתו והסתפק בשירות לתועלת הציבור.

לקריאת הכתבה המלאה

חשד לדקירה: קטין בן 13 שוחרר למעצר בית

קטין בן 13 נעצר בחשד שדקר נער באירוע אלים שבו היו מעורבים כמה נערים. עו״ד גל סילברמן טען כי למרשו אין קשר לאירוע וכי הוא עומד על חפותו מן הרגע הראשון, וביקש לשחררו בתנאים מגבילים – והקטין שוחרר למעצר בית.

לקריאת הכתבה המלאה

איומים על ראש הממשלה: כתב האישום בוטל

לאדם שהתקשר למוקד 100 ואיים על חייו של ראש הממשלה יוחסה עבירת איומים. עו״ד גל סילברמן טען כי מרשו פעל תחת השפעת אלכוהול, במצב נפשי לא יציב, ובלי כוונה לאיים או לממש את דבריו. לפי הדיווח, כתב האישום נגדו בוטל.

לקריאת הכתבה המלאהלכתבה נוספת על התיק

התיאורים מבוססים על הכתבות שפורסמו. התוצאה בכל תיק נגזרת מנסיבותיו ומראיותיו, ואין בה כדי ללמד על תוצאה בתיק אחר.

לכל הכתבות במדור "מהתקשורת"
קווי הגנה מרכזיים

ההגנה בתיקי תקיפה בנסיבות מחמירות – בחינה מדויקת של כל יסוד

אחריות פלילית מוטלת רק כאשר העבירה הוכחה מעבר לספק סביר (סעיף 34כב(א) לחוק העונשין). בתיקי תקיפה, ההגנה בוחנת לא רק אם המעשה התרחש, אלא גם באילו נסיבות – והאם הוכחו הנסיבות המחמירות המיוחסות לחשוד.

סעיפים 34י, 34טז

הגנה עצמית

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו. ההגנה אינה חלה כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין, או כאשר האדם הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שצפה מראש את התפתחות הדברים.

ע"פ 6168/20

ששת התנאים שבפסיקה

בית המשפט העליון פירט שישה תנאים מצטברים לתחולת ההגנה העצמית: תקיפה שלא כדין; סכנה מוחשית; מיידיות; שהמתגונן לא הביא לתקיפה בהתנהגותו הפסולה; נחיצות – שלא הייתה דרך אחרת, פוגענית פחות, להדוף את התקיפה; ופרופורציונליות בין הנזק הצפוי מן ההתגוננות לבין הנזק הצפוי מן התקיפה (ע"פ 6168/20 מדינת ישראל נ' שמבה).

סעיפים 34ה, 34כב(ב)

די בספק סביר

התעורר ספק סביר שמא מתקיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר – יחול הסייג. כלומר, די בכך שהראיות מעוררות ספק סביר בדבר קיומה של הגנה עצמית, ומשהתעורר ספק כזה, התביעה היא שנושאת בנטל להסירו.

סעיפים 380, 333, 34כד

סיווג החבלה

ההבחנה בין תקיפה שלא גרמה חבלה, תקיפה הגורמת "חבלה של ממש" ו"חבלה חמורה" נקבעת לפי הראיות הרפואיות ולפי ההגדרות שבחוק. לסיווג זה משמעות ישירה: עונש מרבי של שנתיים, שלוש או שבע שנות מאסר – עוד בטרם נבחנו הנסיבות המחמירות.

ע"פ 7503/02 בוגצקי

האם התקיימה "חבירה"? – הנסיבה המחמירה במחלוקת

אישום בתקיפה בחבורה (המכונה גם "תקיפה בצוותא") מחייב את התביעה להוכיח הן חבירה של שניים לפחות לביצוע המעשה, הן נוכחות של החוברים בזירה. עצם נוכחותם של אנשים נוספים במקום אינה מספיקה. כאשר החבירה אינה מוכחת, הנסיבה המחמירה נשמטת – והעונש המרבי שבחוק פוחת למחצה.

זומנתם לחקירה בחשד לתקיפה בנסיבות מחמירות?

פנייה לעורך דין עוד לפני החקירה מאפשרת להבין את החשד, את הזכויות העומדות לכם ואת משמעות הגרסה שתימסר – ולהיערך כראוי לכל שלב בהמשך.

מעצר ושחרור

מעצר בחשד לתקיפה בנסיבות מחמירות

בתיקי תקיפה בנסיבות מחמירות, ההליך מתחיל לא פעם במעצר ובבקשה להאריכו. דיון המעצר הוא הזדמנות ראשונה לבחון את הראיות ואת הנסיבות המחמירות המיוחסות לחשוד – ולעיתים גם הזדמנות לשחרורו.

סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק המעצרים

חזקת מסוכנות שבחוק

הואשם אדם בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, או בעבירת אלימות כלפי בן משפחה – קמה חזקה שהוא מסוכן, אלא אם הוכיח אחרת. משום כך, בתיקים אלה הבקשה למעצר עד תום ההליכים עשויה להישען על חזקה שבחוק, והנטל לסתור אותה מוטל על הנאשם.

סעיפים 21(ב), 48 לחוק המעצרים

ראיות לכאורה וחלופת מעצר

גם כשמתקיימת עילת מעצר, בית המשפט לא יורה על מעצר עד תום ההליכים אלא אם נוכח שיש ראיות לכאורה, ושלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בשחרור בערובה ובתנאים שפגיעתם בחירות פחותה. כאן נבחנים עוצמת הראיות, חלופת המעצר והמפקחים המוצעים, ובעבירת אלימות – גם תנאים כגון הפקדת כלי נשק בתחנת המשטרה.

למידע על זכויותיכם בזמן מעצר – מה הזכויות שלי בזמן מעצר?

שימוע וסגירת תיק

לפני כתב האישום: ההזדמנות למנוע אותו

בתום החקירה מועבר התיק לתביעה, והיא מחליטה אם להגיש כתב אישום. זהו השלב שבו ניתן, בטיעון מנומק, לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום כלל, להגישו בעבירה קלה יותר, או לסגור את התיק בעילה הנכונה.

סעיף 60א לחסד"פ

מכתב יידוע וזכות השימוע

רשות התביעה שהועבר אליה חומר חקירה בעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך, ככלל. בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה רשאי החשוד לפנות לתביעה בכתב, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשתו בעבירה מסוימת; את המועד ניתן להאריך. חובת היידוע אינה חלה על מי שהיה עצור בעת העברת החומר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו, וכן כאשר פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות החליט שקיימת מניעה לשלוח את ההודעה.

תקנות תשס"ה-2005

תקיפת בן משפחה ובן זוג – בלי מכתב יידוע

לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 60א(ט) לחוק, חובת היידוע אינה חלה על תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב), על גרימת חבלה של ממש לבן זוג לפי סעיף 382(ג), ועל עבירת פשע שנעברה במהלך עבירות אלה או בקשר אליהן. בתיקים כאלה, כתב האישום עלול להיות מוגש בלי שהחשוד קיבל הודעה מוקדמת – ולכן חשוב לפעול מוקדם.

סעיף 27 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים

סגירת התיק – ולא כל סגירה זהה

תיק יכול להיסגר מעילות שונות. לעילת הסגירה יש משמעות: תיק שנסגר בהחלטה שלא להעמיד לדין בשל חוסר אשמה אינו נכלל במרשם המשטרתי, בעוד שתיק שנסגר מעילות אחרות – כגון חוסר ראיות – נכלל בו כ"תיק סגור". משום כך, הטיעון בפני התביעה עשוי לעסוק לא רק בשאלה אם התיק ייסגר, אלא גם באיזו עילה.

אי הרשעה

אי הרשעה בתיק תקיפה בנסיבות מחמירות

גם בתיק תקיפה בנסיבות מחמירות מוסמך בית המשפט, לאחר שמצא שהנאשם ביצע את העבירה, לסיים את ההליך בלי להרשיעו (סעיף 71א(ב) לחוק העונשין). עם זאת, מדובר בחריג: הכלל הוא שמי שביצע עבירה – מורשע, והנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים בעניינו מוטל על הנאשם. טיעון כזה אינו נבנה רק בשלב גזר הדין – הוא מתחיל כבר בשלבים הראשונים של ההליך, בדרך שבה הנאשם מתנהל לאורכו, בנטילת האחריות ובהליך השיקום.

לתנאים שקבעה הפסיקה – ראו בשאלות הנפוצות שלהלן. גם לאחר סיום ההליך, הדין מאפשר בתנאים מסוימים מחיקת רישום פלילי והגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.

לנפגעי עבירה

נפגעתם מתקיפה?

חלק זה מיועד למי שנפגע מעבירת תקיפה – ולא לחשודים או לנאשמים. נפגע העבירה אינו צד להליך הפלילי, ואת התביעה מנהלת המדינה; עם זאת, החוק מקנה לו זכויות בהליך: בין היתר, נפגע עבירת אלימות חמורה זכאי להביע את עמדתו לפני שהתביעה מחליטה על הסדר טיעון (סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001), ובית המשפט רשאי לחייב נאשם שהורשע לשלם לנפגע פיצוי בגין הנזק או הסבל שנגרמו לו (סעיף 77 לחוק העונשין).

לזכויותיכם כנפגעי עבירה ולבחינת ייצוג משפטי – לחצו כאן
גל סילברמן עורך דין פלילי
עו״ד גל סילברמן
אודות עו״ד גל סילברמן

עורך דין פלילי לתקיפה בנסיבות מחמירות

עו״ד גל סילברמן הוא עורך דין פלילי, בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ובעל השכלה משפטית מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. במהלך לימודיו חקר לעומק את תחום הרשעות השווא, נושא שממשיך ללוות את עבודתו. ניסיונו המעשי נרכש במשך שנים במשרדי הסנגוריה המובילים בישראל, והוא משמש כחבר פעיל במספר ועדות בלשכת עורכי הדין, ובהן ועדת זכויות עצורים ונחקרים.

עו״ד סילברמן מלווה חשודים ונאשמים בעבירות תקיפה ואלימות החל משלב הייעוץ שלפני החקירה, דרך ההליכים לשחרור ממעצר והליך השימוע, ועד לניהול התיק בבית המשפט – תוך בחינה קפדנית של כל יסוד בכתב האישום, ובראשם הנסיבות המחמירות המיוחסות למרשו.

פגישות הייעוץ מתקיימות במשרד, במגדל המוזיאון בתל אביב.

המלצות אותנטיות ומאומתות

לקוחות ממליצים ב-Google Reviews

דירוג מושלם 5.0 ב-Google Reviews
Michael Barakhman
Michael Barakhman May 28, 2026
★★★★★
עו״ד גל סילברמן העניק לי שירות מקצועי, יסודי ואמין לאורך כל הדרך. תמיד זמין, מסביר בסבלנות ונותן תחושת ביטחון אמיתית. ממליץ בחום!
אבירם וקנין
אבירם וקנין May 24, 2026
★★★★★
עורך דין מקצועי אכותי ואמין בעל נסיון רב ומקצועי
רינה כהן
רינה כהן Mar 24, 2026
★★★★★
עןד גל סיללברמן היקר ברוך השם שזכינו שאתה תייצג את הנכד שלנו תודה שאתה תמיד זמין לנו בסבלנות וביחס חם!
Polina and Vitaliy S
Polina and Vitaliy S Mar 19, 2026
★★★★★
Mr. Silverman is incredibly knowledgeable, compassionate, and won the case beyond all our expectations!
מאיר זהבי
מאיר זהבי Mar 17, 2026
★★★★★
שירות ומקצועיות ברמה גבה ,יחס אדיב ואישי ממליץ מאוד
nofar lugasi
nofar lugasi Mar 6, 2026
★★★★★
מקצוען אמיתי! יסודי, מעמיק, שקדן, משרה ביטחון ואמונה שיש על מי לסמוך. ממליצה בחום 🙏🏻
ran cohen
ran cohen Mar 4, 2026
★★★★★
גל עו"ד קודם כל סופר מקצועי וחד כתער. לקח את המקרה שלי ברצינות, באנושיות והיה זמין ותקשורתי כל העת בצורה יוצאת דופן - ממליץ בחום.
Miki Ben Ari
Miki Ben Ari Mar 3, 2026
★★★★★
שרות מעל המצופה
עידו אטיאס
עידו אטיאס Feb 24, 2026
★★★★★
ממליץ בחום
Daniel Attias
Daniel Attias Feb 12, 2026
★★★★★
תותח
Tony N
Tony N Feb 3, 2026
★★★★★
Gal is an excellent attorney! Understands and deeply analyses the case before presenting it. Very professional, punctual and detail oriented. Highly recommend him!!!
דניאל קריפוקס
דניאל קריפוקס Feb 1, 2026
★★★★★
עו"ד מקצוען, יחס אישי, אם אתם צריכים עו"ד פלילי הוא הכתובת !
לידור אמסלם
לידור אמסלם Jan 28, 2026
★★★★★
מקצועי ברמה הכי גבוהה , סופר שירותי נגיש זמין ממליץ מאוד
מתן בוסקילה
מתן בוסקילה Jan 28, 2026
★★★★★
עורך דין רציני, מקצועי ומסודר. מסור ללקוחות ומטפל בענייניהם באופן אחראי ויסודי. מומלץ!
Hayde Hayde
Hayde Hayde Jan 26, 2026
★★★★★
אחלה גל בן אדם זהב ועורך דין תותח שאפתן מומלץ באמת מהלב!!
משה בלדב
משה בלדב Jan 25, 2026
★★★★★
אדם אמין, לא מתנשא ומקצועי ברמות! לא התאכזבתי לרגע מההיכרות איתו.
itai dotan
itai dotan Jan 25, 2026
★★★★★
ממליץ בחום על גל, עורך דין מקצועי חד ויסודי. נותן יחס אישי זמין מסביר בגובה העיניים ודואג באמת לאינטרס של הלקוח!
טל יצחק
טל יצחק Jan 25, 2026
★★★★★
אלוף מספר 1
or levi (instagram orlevi89)
or levi Jan 22, 2026
★★★★★
שירות ומענה מצוין, עורך דין מקצועי ואמין מאוד.
מורן דרור
מורן דרור Jan 21, 2026
★★★★★
גל עורך דין מצוין, חד ומקצועי. ליווה אותי במסירות רבה, תוך הפגנת בקיאות מרשימה וירידה לפרטים הקטנים ביותר. מומלץ ביותר !
שילת שמשון
שילת שמשון Jan 21, 2026
★★★★★
מקצועיות, אמינות ויחס אישי ללא פשרות.
Iior Ohayon
Iior Ohayon Jan 21, 2026
★★★★★
עורך דין מעולה בין הטובים שפגשתי ללא ספק אתה אלוף ומקצועי אתה הראשון שאמליץ עליו לאנשים
פרדי גדג
פרדי גדג Jan 18, 2026
★★★★★
שירותי, נעים ומקצועי מאוד!
Nadav Attar
Nadav Attar Jan 18, 2026
★★★★★
מומלץ מאוד - ע"וד גל סילברמן הוא ישר ומקצועי
אלי כהן
אלי כהן Jan 15, 2026
★★★★★
שירות ברמה גבוה יחס אישי עורך דין תותח
Roi Levi
Roi Levi Jan 15, 2026
★★★★★
עורך דין רציני, שירות מעל המצופה דאגה ללקוח בכל התהליך מהרגע הראשון שירות מעל המצופה וכמובן עזרה אמיתית ייצוגיות ותוצאות בשטח עזר לנו מאוד אין כמוהו🙏🙏
Tal Moshe
Tal Moshe Jan 11, 2026
★★★★★
עו"ד משכמו ומעלה. מקצועי, חד ומדויק. מכיר את התיק לפרטי פרטים ורואים שהוא נותן את הנשמה.
אביאל תורג'מן
אביאל תורג'מן Jan 11, 2026
★★★★★
עורך דין מס 1 שירותי סבלני ומביא תוצאות
שמעון אמר
שמעון אמר Jan 11, 2026
★★★★★
מקצוען ברמות הכי גבוהות מומלץ בחום

שאלות נפוצות על תקיפה בנסיבות מחמירות

מהי תקיפה בנסיבות מחמירות?

תקיפה בנסיבות מחמירות היא עבירת תקיפה שנעברה באחת הנסיבות שקבע החוק: כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה, כלפי בן משפחה או בן זוג, או כלפי קטין או חסר ישע שהתוקף אחראי עליו (סעיף 382 לחוק העונשין). בנסיבות אלה דינו של התוקף כפל העונש הקבוע לעבירה. בעבירות פציעה וחבלה חמורה, גם נשיאת נשק חם או קר היא נסיבה מחמירה (סעיף 335).

זומנתי לחקירה בחשד לתקיפה – מה עליי לעשות?

מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי עוד לפני ההגעה לחקירה. הגרסה שתימסר בחקירה עשויה להשפיע על שאלות מרכזיות בתיק – כגון קיומה של הגנה עצמית, השאלה אם התקיימה "חבירה" עם אחרים, וסיווג החבלה – ועל כן חשוב להגיע אליה כשהזכויות ומשמעות ההליך ברורות.

האם אפשר להשתחרר ממעצר בתיק תקיפה בנסיבות מחמירות?

כן, הדבר אפשרי. בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק, ובעבירת אלימות כלפי בן משפחה, קובע חוק המעצרים חזקה של מסוכנות – אך זו חזקה הניתנת לסתירה. גם כשמתקיימת עילת מעצר, על בית המשפט לבחון אם יש ראיות לכאורה, ואם ניתן להשיג את מטרת המעצר בשחרור בתנאים מגבילים (סעיף 21(ב) לחוק המעצרים). הצגת חלופת מעצר ומפקחים מתאימים, לצד בחינה ביקורתית של הראיות, היא לב הדיון.

האם כל תקיפה שנכחו בה כמה אנשים היא תקיפה בנסיבות מחמירות?

לא בהכרח. סעיף 382(א) לחוק העונשין חל כאשר העבירה נעברה "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה". לפי הפסיקה, על התביעה להראות הן חבירה של שניים לפחות לביצוע העבירה, הן נוכחות של החוברים בזירה (ע"פ 7503/02 בוגצקי נ' מדינת ישראל). עצם נוכחותם של אנשים נוספים במקום אינה מספיקה לבדה.

הייתה קטטה הדדית – מי נחשב התוקף?

בקטטה הדדית, כל אחד מהמעורבים עשוי להיחשד בתקיפה בגין מעשיו שלו, ואין בכך שגם הצד השני תקף כדי לפטור אותו מאחריות. השאלות שיוכרעו הן מי פתח באלימות, מה עשה כל אחד מהמעורבים, והאם פעל להדיפת תקיפה. טענת הגנה עצמית נבחנת לפי סעיף 34י לחוק העונשין, ואולם היא אינה חלה על מי שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שצפה מראש את התפתחות הדברים. גם הנסיבה המחמירה של תקיפה בחבורה אינה מתקיימת מאליה – יש להוכיח חבירה לביצוע המעשה.

מה העונש על תקיפה בחבורה?

תקיפה שנעברה "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה" – דינו של כל אחד מהם כפל העונש הקבוע לעבירה (סעיף 382(א) לחוק העונשין): עד ארבע שנות מאסר בתקיפה סתם, ועד שש שנים בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. חבלה חמורה שנעברה בחבורה דינה עד ארבע-עשרה שנות מאסר (סעיף 335(א)(2)). אלה העונשים המרביים; העונש בפועל נקבע בכל תיק לגופו.

האם תקיפה עם סכין היא תקיפה בנסיבות מחמירות?

נשיאת נשק חם או קר היא נסיבה מחמירה בעבירות פציעה (סעיף 334) וחבלה חמורה (סעיף 333): נעברה עבירה כזו כשהעבריין נושא נשק, דינו כפל העונש הקבוע לעבירה (סעיף 335(א)(1)) – עד שש שנות מאסר בפציעה ועד ארבע-עשרה שנים בחבלה חמורה. כאשר התביעה מייחסת לחשוד כוונה להטיל נכות או מום או לגרום חבלה חמורה, היא עשויה לייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329), שעונשה המרבי עשרים שנות מאסר.

מה ההבדל בין "חבלה של ממש" לבין "חבלה חמורה"?

החוק מגדיר "חבלה" כמכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים. "חבלה חמורה" היא חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או פגיעה קשה באחד האיברים או החושים (סעיף 34כד). תקיפה הגורמת חבלה של ממש דינה עד שלוש שנות מאסר (סעיף 380), וחבלה חמורה – עד שבע שנים (סעיף 333), ובנסיבות מחמירות אף יותר.

מה ההבדל בין חבלה חמורה לבין חבלה בכוונה מחמירה?

ההבדל העיקרי הוא בכוונה. חבלה חמורה (סעיף 333) עונשה המרבי שבע שנות מאסר. חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329) מתקיימת כאשר המעשה – למשל פציעה, גרימת חבלה חמורה או ניסיון לפגוע באדם בסכין, באבן, בקליע או בנשק מסוכן אחר – נעשה בכוונה להטיל באדם נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה; עונשה המרבי עשרים שנות מאסר. מאחר שהכוונה היא שמבדילה בין העבירות, שאלת הכוונה שמייחסת התביעה לחשוד היא לעיתים שאלה מרכזית בהגנה.

מה העונש על תקיפת בן זוג?

תקיפה כלפי בן משפחה, ובכלל זה בן זוג, דינה כפל העונש הקבוע לתקיפה סתם – עד ארבע שנות מאסר (סעיף 382(ב)). תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג דינה כפל העונש – עד שש שנות מאסר (סעיף 382(ג)). חבלה חמורה כלפי בן משפחה דינה עד עשר שנות מאסר (סעיף 335(א1)). אלה העונשים המרביים; העונש בפועל נקבע בכל תיק לגופו.

האם אקבל מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום בתיק תקיפת בן זוג?

לא בהכרח. ככלל, בעבירות פשע נשלחת לחשוד הודעה על העברת התיק לתביעה, והוא רשאי לבקש בתוך 30 ימים שלא יוגש נגדו כתב אישום (סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי). חובה זו אינה חלה, בין היתר, על מי שהיה עצור בעת העברת התיק והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. בנוסף, לפי תקנות משנת 2005, חובת היידוע אינה חלה על תקיפת בן משפחה לפי סעיף 382(ב) ועל גרימת חבלה של ממש לבן זוג לפי סעיף 382(ג). בתיקים כאלה מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר.

מתי חלה הגנה עצמית?

לפי סעיף 34י לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית. הפסיקה פירטה שישה תנאים מצטברים: תקיפה שלא כדין, סכנה מוחשית, מיידיות, היעדר התנהגות פסולה שהביאה לתקיפה, נחיצות ופרופורציונליות (ע"פ 6168/20 מדינת ישראל נ' שמבה). די בהתעוררות ספק סביר בדבר קיום הסייג כדי שיחול, אם הספק לא הוסר (סעיף 34כב(ב)).

האם אפשר לסיים תיק תקיפה ללא הרשעה?

בית המשפט מוסמך שלא להרשיע נאשם שביצע עבירה, אך מדובר בחריג. לפי הלכת כתב (ע"פ 2083/96), הדבר אפשרי כאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בנסיבות המקרה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. הנטל לשכנע בכך מוטל על הנאשם, ולכן ייצוג משפטי מקצועי הוא תנאי מעשי להצגת הטיעון כראוי.

האם תיק תקיפה שנסגר יופיע ברישום?

תלוי בעילת הסגירה. לפי סעיף 27 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, החלטה שלא להעמיד לדין בשל חוסר אשמה אינה נכללת במרשם המשטרתי, ואילו תיק שנסגר מעילות אחרות נכלל בו כתיק סגור. משום כך יש חשיבות גם לעילה שבה נסגר התיק.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי המבוסס על חוק העונשין, התשל"ז-1977, חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 והתקנות שמכוחו, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 והפסיקה המאוזכרת בו, ואין לראות בו ייעוץ משפטי. העונשים המפורטים הם העונשים המרביים הקבועים בחוק, וכל תיק נבחן לגופו ולנסיבותיו; מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטה.

נחקרתם או זומנתם לחקירה בחשד לתקיפה בנסיבות מחמירות?

בתיקי תקיפה בנסיבות מחמירות, ההחלטות החשובות מתקבלות לעיתים כבר בשלבים הראשונים – בחקירה, בדיון המעצר ובשימוע. השאירו פרטים או התקשרו, ונחזור אליכם בהקדם. כל פנייה נבחנת באופן אישי ובדיסקרטיות מלאה, ומענה לפניות דחופות ניתן בכל ימות השבוע, למעט שבת.

טלפון: 052-5233733
כתובת: ברקוביץ 4 (מגדל המוזיאון), תל אביב