מהי תקיפה בנסיבות מחמירות?
תקיפה בנסיבות מחמירות היא עבירת תקיפה שנעברה באחת הנסיבות שקבע החוק: כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה, כלפי בן משפחה או בן זוג, או כלפי קטין או חסר ישע שהתוקף אחראי עליו (סעיף 382 לחוק העונשין). בנסיבות אלה דינו של התוקף כפל העונש הקבוע לעבירה. בעבירות פציעה וחבלה חמורה, גם נשיאת נשק חם או קר היא נסיבה מחמירה (סעיף 335).
זומנתי לחקירה בחשד לתקיפה – מה עליי לעשות?
מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי עוד לפני ההגעה לחקירה. הגרסה שתימסר בחקירה עשויה להשפיע על שאלות מרכזיות בתיק – כגון קיומה של הגנה עצמית, השאלה אם התקיימה "חבירה" עם אחרים, וסיווג החבלה – ועל כן חשוב להגיע אליה כשהזכויות ומשמעות ההליך ברורות.
האם אפשר להשתחרר ממעצר בתיק תקיפה בנסיבות מחמירות?
כן, הדבר אפשרי. בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק, ובעבירת אלימות כלפי בן משפחה, קובע חוק המעצרים חזקה של מסוכנות – אך זו חזקה הניתנת לסתירה. גם כשמתקיימת עילת מעצר, על בית המשפט לבחון אם יש ראיות לכאורה, ואם ניתן להשיג את מטרת המעצר בשחרור בתנאים מגבילים (סעיף 21(ב) לחוק המעצרים). הצגת חלופת מעצר ומפקחים מתאימים, לצד בחינה ביקורתית של הראיות, היא לב הדיון.
האם כל תקיפה שנכחו בה כמה אנשים היא תקיפה בנסיבות מחמירות?
לא בהכרח. סעיף 382(א) לחוק העונשין חל כאשר העבירה נעברה "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה". לפי הפסיקה, על התביעה להראות הן חבירה של שניים לפחות לביצוע העבירה, הן נוכחות של החוברים בזירה (ע"פ 7503/02 בוגצקי נ' מדינת ישראל). עצם נוכחותם של אנשים נוספים במקום אינה מספיקה לבדה.
הייתה קטטה הדדית – מי נחשב התוקף?
בקטטה הדדית, כל אחד מהמעורבים עשוי להיחשד בתקיפה בגין מעשיו שלו, ואין בכך שגם הצד השני תקף כדי לפטור אותו מאחריות. השאלות שיוכרעו הן מי פתח באלימות, מה עשה כל אחד מהמעורבים, והאם פעל להדיפת תקיפה. טענת הגנה עצמית נבחנת לפי סעיף 34י לחוק העונשין, ואולם היא אינה חלה על מי שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שצפה מראש את התפתחות הדברים. גם הנסיבה המחמירה של תקיפה בחבורה אינה מתקיימת מאליה – יש להוכיח חבירה לביצוע המעשה.
מה העונש על תקיפה בחבורה?
תקיפה שנעברה "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה" – דינו של כל אחד מהם כפל העונש הקבוע לעבירה (סעיף 382(א) לחוק העונשין): עד ארבע שנות מאסר בתקיפה סתם, ועד שש שנים בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. חבלה חמורה שנעברה בחבורה דינה עד ארבע-עשרה שנות מאסר (סעיף 335(א)(2)). אלה העונשים המרביים; העונש בפועל נקבע בכל תיק לגופו.
האם תקיפה עם סכין היא תקיפה בנסיבות מחמירות?
נשיאת נשק חם או קר היא נסיבה מחמירה בעבירות פציעה (סעיף 334) וחבלה חמורה (סעיף 333): נעברה עבירה כזו כשהעבריין נושא נשק, דינו כפל העונש הקבוע לעבירה (סעיף 335(א)(1)) – עד שש שנות מאסר בפציעה ועד ארבע-עשרה שנים בחבלה חמורה. כאשר התביעה מייחסת לחשוד כוונה להטיל נכות או מום או לגרום חבלה חמורה, היא עשויה לייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329), שעונשה המרבי עשרים שנות מאסר.
מה ההבדל בין "חבלה של ממש" לבין "חבלה חמורה"?
החוק מגדיר "חבלה" כמכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים. "חבלה חמורה" היא חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או פגיעה קשה באחד האיברים או החושים (סעיף 34כד). תקיפה הגורמת חבלה של ממש דינה עד שלוש שנות מאסר (סעיף 380), וחבלה חמורה – עד שבע שנים (סעיף 333), ובנסיבות מחמירות אף יותר.
מה ההבדל בין חבלה חמורה לבין חבלה בכוונה מחמירה?
ההבדל העיקרי הוא בכוונה. חבלה חמורה (סעיף 333) עונשה המרבי שבע שנות מאסר. חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329) מתקיימת כאשר המעשה – למשל פציעה, גרימת חבלה חמורה או ניסיון לפגוע באדם בסכין, באבן, בקליע או בנשק מסוכן אחר – נעשה בכוונה להטיל באדם נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה; עונשה המרבי עשרים שנות מאסר. מאחר שהכוונה היא שמבדילה בין העבירות, שאלת הכוונה שמייחסת התביעה לחשוד היא לעיתים שאלה מרכזית בהגנה.
מה העונש על תקיפת בן זוג?
תקיפה כלפי בן משפחה, ובכלל זה בן זוג, דינה כפל העונש הקבוע לתקיפה סתם – עד ארבע שנות מאסר (סעיף 382(ב)). תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג דינה כפל העונש – עד שש שנות מאסר (סעיף 382(ג)). חבלה חמורה כלפי בן משפחה דינה עד עשר שנות מאסר (סעיף 335(א1)). אלה העונשים המרביים; העונש בפועל נקבע בכל תיק לגופו.
האם אקבל מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום בתיק תקיפת בן זוג?
לא בהכרח. ככלל, בעבירות פשע נשלחת לחשוד הודעה על העברת התיק לתביעה, והוא רשאי לבקש בתוך 30 ימים שלא יוגש נגדו כתב אישום (סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי). חובה זו אינה חלה, בין היתר, על מי שהיה עצור בעת העברת התיק והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. בנוסף, לפי תקנות משנת 2005, חובת היידוע אינה חלה על תקיפת בן משפחה לפי סעיף 382(ב) ועל גרימת חבלה של ממש לבן זוג לפי סעיף 382(ג). בתיקים כאלה מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר.
מתי חלה הגנה עצמית?
לפי סעיף 34י לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית. הפסיקה פירטה שישה תנאים מצטברים: תקיפה שלא כדין, סכנה מוחשית, מיידיות, היעדר התנהגות פסולה שהביאה לתקיפה, נחיצות ופרופורציונליות (ע"פ 6168/20 מדינת ישראל נ' שמבה). די בהתעוררות ספק סביר בדבר קיום הסייג כדי שיחול, אם הספק לא הוסר (סעיף 34כב(ב)).
האם אפשר לסיים תיק תקיפה ללא הרשעה?
בית המשפט מוסמך שלא להרשיע נאשם שביצע עבירה, אך מדובר בחריג. לפי הלכת כתב (ע"פ 2083/96), הדבר אפשרי כאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה בנסיבות המקרה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. הנטל לשכנע בכך מוטל על הנאשם, ולכן ייצוג משפטי מקצועי הוא תנאי מעשי להצגת הטיעון כראוי.
האם תיק תקיפה שנסגר יופיע ברישום?
תלוי בעילת הסגירה. לפי סעיף 27 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, החלטה שלא להעמיד לדין בשל חוסר אשמה אינה נכללת במרשם המשטרתי, ואילו תיק שנסגר מעילות אחרות נכלל בו כתיק סגור. משום כך יש חשיבות גם לעילה שבה נסגר התיק.