מה נחשב לעבירת סמים בדין הישראלי?
ראשית יש להבין, כי המונח המשפטי "סם" מוגדר בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג-1973 באופן טכני לחלוטין: סם הוא כל חומר המופיע במפורש בתוספת הראשונה לפקודה. מכאן נובע הכלל היסודי – חומר שאינו מופיע ברשימת הסמים שבפקודה, אינו נחשב סם מסוכן על פי החוק (אף אם יש לו השפעה פסיכואקטיבית, כפי שקרה בעבר עם חומרי "נייס גאי" עד שהוכללו בחקיקה).
פקודת הסמים מגדירה מנעד רחב של עבירות פליליות, הנבדלות זו מזו ביסוד הנפשי הנדרש, בנסיבות הביצוע, ובפוטנציאל הנזק לחברה:
החזקה או שימוש לצריכה עצמית
עבירה ברף החומרה הנמוך ביותר בפקודה. מתקיימת כאשר אדם החזיק סם בכמות הנופלת מהרף הקבוע בחוק, אך ורק עבור שימושו האישי וללא כוונה להפיצו או למכרו.
החזקה שלא לצריכה עצמית
החזקת סם בכמות העולה על הסף החוקי. מוגדרת בפסיקה כ"אחותה הקטנה של עבירת הסחר", ומקימה חזקה משפטית כי הסם יועד להפצה – גם אם החשוד טוען שהסם כולו שלו.
סחר בסמים והספקה
מכירת סם תמורת תשלום או שווה כסף. שימו לב: העברת סם לאדם אחר ללא כל תמורה כספית (למשל, חלוקת ג'וינטים במסיבה) מוגדרת כעבירת הספקת סם – שדינה חמור כמעט כמו סחר.
גידול, ייצור והפקת סם
הקמת מעבדות "הידרו", זריעה, גידול שתילים או הפקה כימית של סם. החוק אינו מבחין בין עציץ בודד באדן החלון לבין מעבדה מסחרית – שתיהן עונות להגדרת גידול סם מסוכן.
ההבדל בין החזקה ל"שימוש עצמי" לבין החזקה "שלא לצריכה עצמית"
מבחינה עונשית וראייתית, קיים תהום של ממש בין שתי העבירות הללו:
ההבחנה המרכזית בין העבירות נשענת על חזקת הכמות הקבועה בסעיף 31 לפקודת הסמים המסוכנים. המחוקק הגדיר רף כמותי מדויק לכל סם; כל החזקה בכמות הנמוכה מהרף נחשבת כצריכה עצמית, בעוד שכל החזקה העולה על כמות זו – ולו בגרם אחד או בשבריר גרם – מקימה חזקה משפטית כי הסם מיועד לסחר והפצה.
משמעות הדבר היא היפוך נטל הראיה: מרגע שנתפסה כמות מעל הסף, התביעה אינה צריכה להוכיח שהתכוונתם למכור! הנטל המשפטי הכבד עובר כולו לכתפי החשוד, שחייב להוכיח בעזרת סניגור מנוסה כי הסם הוחזק אך ורק לשימושו העצמי.
טבלת כמויות הסף לפי פקודת הסמים המסוכנים (סעיף 31):
| סוג הסם | כמות מרבית לצריכה עצמית | מעל כמות זו (חזקת סחר) |
|---|---|---|
| קנאביס / מריחואנה / חשיש | עד 15 גרם | 15.01 גרם ומעלה (עד 20 שנות מאסר) |
| קוקאין | עד 0.3 גרם בלבד | 0.31 גרם ומעלה (מעל שליש גרם) |
| הרואין ומורפין | עד 0.3 גרם בלבד | 0.31 גרם ומעלה |
| LSD (אסיד) | עד 3 יחידות (בולים / טריפים) | 4 יחידות ומעלה |
| MDMA / אקסטזי / מתאמפטמין | עד 0.2 גרם בלבד | 0.21 גרם ומעלה |
| אופיום | עד 2 גרם | 2.01 גרם ומעלה |
גם אם נתפסתם עם כמות העולה על הסף (למשל, 30 גרם קנאביס שרכשתם במרוכז לחודש קדימה, או גרם אחד של קוקאין במסיבה), עורך דין פלילי מנוסה יכול לסתור את חזקת הסחר! הוכחת היעדר אינדיקציות סחר (כגון היעדר משקל דיגיטלי, היעדר חלוקה למנות, היעדר כסף מזומן והיעדר הודעות 'טלגרס') עשויה להוביל לתיקון כתב האישום לעבירת שימוש עצמי בלבד.
מה העונש הקבוע בחוק על עבירות סמים?
המחוקק הישראלי התייחס בחומרה יתרה לשרשרת הפצת הסם. בעוד שעבירת שימוש עצמי נתפסת כעבירה בעלת ממד של פגיעה עצמית, כל עבירה שנוגעת להפצה או לשידול נחשבת לפגיעה חמורה בשלום הציבור:
איך עורך דין פלילי יכול לעזור? 4 אסטרטגיות הגנה מרכזיות
הטיפול בתיק סמים איננו עניין טכני בלבד – מדובר במערכה אסטרטגית רחבה שבה כל פרט בחקירה, באופן התפיסה, בשקילה ובנסיבותיו האישיות של החשוד יכול להכריע את הכף:
1. תקיפת חוקיות החיפוש ופסילת הסם כראיה (הלכת יששכרוב ובן חיים)
בתיקי סמים רבים, התפיסה מתבצעת ברחוב, ברכב או בבית ללא צו חיפוש שיפוטי. כדי לערוך חיפוש ללא צו, על השוטר להצביע על "יסוד סביר לחשד" אובייקטיבי שקדם לחיפוש. בהתאם להלכת בן חיים והלכת יששכרוב, אם השוטר ערך חיפוש בלתי חוקי (או ללא "הסכמה מדעת" אמיתית), בית המשפט מוסמך לפסול את הסמים שנתפסו, דבר המוביל לזיכוי מלא או למחיקת כתב האישום!
2. איתור כשלים בשקילת הסם ובשרשרת המוצג (ברוטו מול נטו)
המשטרה נוטה לעיתים לשקול שתילים שלמים כולל אדמה לחה, עציצים כבדים וגבעולים חסרי ערך, או לשקול סמים יחד עם אריזות הניילון. ניתוח דוחות המעבדה המשטרתית (תעודות עובד ציבור) ובחינת שרשרת המוצג חושפים לא פעם פערים אדירים בין המשקל ה"ברוטו" הראשוני לבין משקל הסם ה"נטו" האמיתי – פער שמפיל את חזקת הסחר ומחזיר את התיק לממדי שימוש עצמי.
3. ניהול משא ומתן מול התביעה / הפרקליטות והסדר מותנה
עו"ד מנוסה יודע להציג את נקודות התורפה של התביעה כבר בשלב השימוע (לפי סעיף 60א) או בשיחות מקדמיות. התוצאה: סגירת התיק במסגרת הסדר מותנה ללא הרשעה וללא כתם פלילי, או מחיקת עבירות הסחר והמרתן בעבירה קלה בהרבה.
4. שיקולי שיקום וחריגה ממתחם הענישה (סעיף 40ד לחוק העונשין)
בתי משפט בישראל מייחסים חשיבות עליונה לתהליך שיקום אמיתי. שילוב הנאשם בטיפול גמילה, ביצוע בדיקות שתן תקופתיות נקיות, וקבלת תסקיר חיובי משירות המבחן מאפשרים לבית המשפט לחרוג לקולא ממתחם הענישה, להימנע לחלוטין ממאסר בפועל, ואף במקרים מתאימים לסיים את ההליך בביטול ההרשעה הפלילית (אי-הרשעה).
שאלות ותשובות נפוצות בנושא עבירות סמים
לסיכום
עבירות סמים הן תחום משפטי מורכב, רגיש ודינמי, שבו כל פרט קטן משפיע על גורל התיק: החל מסוג החומר המדויק, דרך אופן התנהלות השוטרים בעת החיפוש והתפיסה, הכרת פסיקת בתי המשפט על בוריה, עמידה על תנאי השחרור ממעצר, ועד לרקע האישי ולתהליך השיקום של החשוד.
משרד עורכי דין פלילי גל סילברמן מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות סמים מכל הסוגים – החל מתיקי החזקה ושימוש עצמי, דרך עבירות גידול והפעלת מעבדות, ועד לתיקי סחר מורכבים, הפעלת סוכנים סמויים וייבוא סמים. המשרד פועל בנחישות, בדיסקרטיות מלאה ותוך חתירה בלתי מתפשרת להשגת התוצאה המשפטית הטובה ביותר עבור הלקוח.
לתשומת לבכם: האמור לעיל משקף סקירה משפטית ועמדה מקצועית כללית, ונכתב כמאמר מידע לציבור. אין לראות באמור ייעוץ משפטי פרטני או תחליף לקבלת ייעוץ אישי מעורך דין פלילי הבקיא בנסיבותיו הספציפיות של התיק.
על כותב המאמר: עו״ד גל סילברמן
עורך דין פלילי מומחה בעבירות סמים, מעצרים והליכי שימועעו״ד גל סילברמן הוא עורך דין פלילי בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי – החל משלב החקירה באזהרה והמעצר, דרך הליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה, ועד לניהול הוכחות מורכבות בעבירות סמים ופשעים חמורים.
עו״ד סילברמן הוא בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ובעל השכלה משפטית מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, שם חקר לעומק את סוגיית הרשעות השווא והודאות שווא. כיום משמש כחבר פעיל במספר ועדות בלשכת עורכי הדין, לרבות ועדת זכויות עצורים ונחקרים וועדת חקיקה פלילית.
Leave a Reply